<h1>הרוקח סימנים תל"ח—תל"ט</h1>
<h2>דף קי:</h2>
ששים כנגד הכבד אמור רבנן בס'. כבד שנתבשל עם בשר אם יש בקדירה בחתיכות וברוטב ס' כנגד הכבד אז נתבטל הדם ומותר דתנן בתרומות בפ' י' כבד אוסרת ואינה נאסרת מפני שהיא פולטת ואינה בולעת. כבד שנתבשל לבדו בקדירה הכבד מותר דלא בלע אפי' כשהוא נח מרתיחתו. וכן בפ' (בתרא דהוריות) [ע"ז כ"ט ע"א] משמע כבד שלוק מותר שהרי הדברים המחזירין את החולה לחוליו בשר צלי וכבד, וזהו איירי בשלוק דאי בצלי תיפוק לי' משום צלי. ואם נתבשלה עם הבשר או אם אין הבשר ותבשיל ס' אסורות והיא מותרת, ואם יש ס' הכל מותר. ירושלמי בפ"י דתרומות רב"א שלק כבדא ואכל בשניהו ולבשל בקדירה. אחר שנצלה צריך להמתין עד שיצלה היטב וכל משצלה אדמו אין להתיר כרב אשי דאסר לקבל אפי' לאחר שבשלה האדמומית ממנו. ששים כנגד האיסור לב וכבד. הלכה למעשה ראיתי אבא מרי ה"ר יב"ק זצ"ל הוא וכל בני שפירא ומגנצא היו מתירין בין כבד דבוק בעוף בין אינו דבוק היה משער אם יש ס' כנגד הכבד היה מתיר הכל, ולא נאמר חתיכת העוף נעשית נבילה אם אין בעוף ס' אלא עם העוף והרוטב שיעור ס' ומתיר הכל.
